מהפך דמוגרפי

תחזיות קודרות [צילום: דובר צה"ל]






תנופת הפריון היהודי מתבטאת בחלק-היחסי של הלידות היהודיות: 77% מסך הלידות ב-2016 לעומת 69% ב-1995 ב-2016 היו 3.2 לידות יהודיות לכל לידה ערבית בישראל, לעומת 2.2 לידות ב-1995












▪ ▪ ▪
מהפך דמוגרפי שגריר (בדימוס) יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"

ב-2017 ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה המצויידת בשיעור פריון המאפשר צמיחה כלכלית ללא-תלות במהגרי-עבודה, הרחבת מחזורי גיוס לצה"ל, והסרת "השד הדמוגרפי" מסדר היום. בניגוד לתפישה הדמוגרפית המקובלת, ישראל אינה מאויימת על-ידי "פצצת-זמן" דמוגרפית ערבית, אלא נהנית מרוח גבית דמוגרפית יהודית.

ב-2017, חרף תחזיות קודרות של הממסד הדמוגרפי לפחות משנות ה-40', שיעור הפריון היהודי (3.16 לידות לאשה ובמגמת צמיחה) גבוה מהערבי הישראלי (3.11 ובמגמת ירידה) ומרוב מדינות ערב (סעודיה - 2.1 לידות לאשה, סוריה - 2.5, מרוקו - 2.1, וכו').

התמערבות שיעור הפריון מאפיינת את כל מדינות האיסלאם, חוץ ממדינות התת-סהרה, כולל ערביי יו"ש: מ-5 לידות לאשה בשנת 2000 ל-3 ב-2017, ומגיל ממוצע 17 בשנת 2000 ל-21 ב-2017. מודרניזציה מואצת של ערביי ישראל, ובמיוחד שדרוג מעמד האישה, מאיצים את התמערבות שיעור הפריון: מ-9.5 לידות לאשה בשנת 1960 ל-3.11 ב-2016 (בדומה לערביי יו"ש).

לדוגמה, כמעט כל נערה ערביה בישראל (וביו"ש) מסיימת תיכון, ומספר גדל ממשיך במסלול אקדמי. לכן, תהליך הפריון נדחה לגיל 20+ וסיומו הוקדם לגיל 45, גוברים שיקולי חינוך הגבוה, תעסוקה, קריירה ונוחיות, ומתרחב השימוש באמצעי מניעה. כמו-כן, המעבר מהכפר - המעודד ילודה ככח עבודה - לבתי דירות ותעסוקה בעיר, מוביל לצמצום הילודה.

לעומת זאת, הפריון היהודי, ובמיוחד החילוני, מזנק כפועל יוצא מרמה גבוהה-יחסית של אופטימיות, פטריוטיות, קשר לשורשים ואחריות קהילתית/לאומית. מ-80,400 לידות ב-1995 ל-139,400 ב-2016 (גידול של 73%) - למרות הירידה המתונה בפריון החרדי והתייצבות הפריון הדתי-לאומי - בעוד הלידות הערביות מתייצבות סביב 41,000 לשנה.

תנופת הפריון היהודי מתבטאת בחלק-היחסי של הלידות היהודיות: 77% מסך הלידות ב-2016 לעומת 69% ב-1995. ב-2016 היו 3.2 לידות יהודיות לכל לידה ערבית בישראל, לעומת 2.2 לידות ב-1995.

אמנם היקף העלייה (26,000 ב-2016) גבוה מתחזיות הממסד הדמוגרפי, אך הוא מחמיץ פוטנציאל דרמטי - בעיקר בצרפת - המחייב חזרה לפרו-אקטיביות שהביאה לעליית המיליון מברה"מ. במקביל, נמשך מאזן ההגירה השלילי של ערביי יו"ש (מאז 1950!) בהיקף של כ-20,000 לשנה בשנים האחרונות, בעוד

מספר "היורדים" הישראלים מצטמצם: מ-14,200 ב-1990 ל-8,200 ב-2015, כאשר האוכלוסייה גדלה מ-4.5 מיליון ב-1995 ל-8.4 מיליון ב-2015.

ב-2017 מספר ערביי יו"ש הוא 1.8 מיליון ולא 3 מיליון כטענת הרשות הפלשתינית, שנתוניה כוללים כ-400,000 תושבי חו"ל הנעדרים מיו"ש למעלה משנה; ויותר מ-300,000 ערביי ירושלים - ו-100,000 ערביי/ות יו"ש (במיוחד) ועזה שנישאו לערביי/ות ישראל וזכו לת.ז. ישראלית - הנספרים פעמיים (כתושבי ישראל והרשות הפלשתינית). הרשות הפלשתינית מתכחשת למאזן ההגירה השלילי המתרחב משנת 2000, ו"הבנק העולמי" תיעד ב-7 לספטמבר 2007 ניפוח לידות ב-32%.

באוקטובר 1944 טען מייסד "הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה", פרופ' רוברטו באקי, שלפי התרחיש הטוב ביותר יהיו בישראל בשנת 2000 2.3 מיליון יהודים - 34% מיעוט.

אבל ב-2017 יש בישראל 6.8 מיליון יהודים - 66% בשטח המשולב של יו"ש ו"הקו הירוק" בגיבוי רוח גבית דמוגרפית.