מחקר חדש של הכלכלן תומא פיקטי חושף את עומק הפערים הכלכליים ברוסיה, ומראה כי בשנות שלטונו של פוטין רק העשירים נהנו מעלייה בהכנסותיהם - ואילו העניים נעשו עניים יותר; האם גל ההפגנות המתעצם נגד השחיתות הרוסית עלול להפיל את פוטין?
רויטרס
אף שהיה מסומם כהוגן, המיליונר אוּמר ג'בראילוב זוכר היטב את אירועי הלילה של 30 באוגוסט. אתרי חדשות ברוסיה דווחו שג'בראילוב, איש עסקים ובעברו חבר הסנאט הרוסי, נעצר על ידי המשטרה אחרי שהתפרע בסוויטה שלו במלון ארבע העונות במוסקבה. "התפרע" היא כנראה מילה עדינה לתאר את מה שהתרחש שם. כשהוא תחת השפעה של יותר מסם אחד, ג'בראילוב ריסס את קירות החדר בכדורים שירה מנשקו האישי. בראיון שהעניק לטלוויזיה הביע חרטה על המעשה, אבל הסביר שלא היתה לו ברירה בשל השירות הפגום, לדבריו, שקיבל מאנשי המלון. "זאת לא דרך להתייחס לאורח במלון חמישה כוכבים, אלא במלון של שלושה רובל", אמר.
ההתנהגות של ג'בראילוב לא עברה בלי סנקציות: מפלגתו השעתה אותו עד להודעה חדשה, משרד הפנים הרוסי החרים את אקדחו, והוא מואשם בסעיף של "בריונות בזדון" שהעונש עליו הוא עד חמש שנות מאסר. אבל ג'בראילוב, שמקורב לקרמלין ובעבר ייצג בפרלמנט הרוסי את האינטרסים של שליט צ'צ'ניה, רמזן קדירוב, לא יימק בכלא הרוסי. הוא שוחרר כעבור זמן קצר, קיבל פטור ממעצר בית, ובאופן כללי זכה ליחס של חמישה כוכבים מהרשויות, בוודאי בהשוואה למעצרם – או חיסולם – של עיתונאים, מתנגדי משטר, אקטיביסטים, ובערך כל מי שהעז לקרוא תיגר על ברית ההון־שלטון בין הקרמלין לאוליגרכים.
המקרה של ג'בראילוב מדגים את הסיבות למיאוס ההולך וגובר של הציבור הרוסי מהתנהלותה המושחתת של האליטה הרוסית – ממסדרונות הקרמלין המפוארים לחלונות הגבוהים של הרובע הפיננסי במוסקבה. האם המיאוס הזה יצית גם את הזעם ברחובות?
בחצי השנה האחרונה הובילה האופוזיציה הרוסית כמה הפגנות המוניות נגד פוטין – הגדולות מאז קמפיין הבחירות ב־2012. בגל ההפגנות האחרון, שנערך ביוני, נעצרו כמעט אלף איש במוסקבה וסנט פטרסבורג, ובראשם מי שיזם את ההפגנות ונחשב מנהיג האופוזיציה, אלכסיי נבלניי. חודשיים קודם הוא הותקף על ידי אלמוני בחומר חיטוי שהפך את פניו לירוקים לכמה שבועות. נבלניי, שמתכוון לרוץ לנשיאות בבחירות הבאות, לא היה הראשון באופוזיציה הרוסית שהותקף, ויש הרואים בכך איתות אזהרה מצד הקרמלין.
אומר ג'בראילוב. יריות במלון ופטור ממעצר ביתKAZBEK VAKHAYEV / ASSOCIATED PRE
ההשתוללות של ג'בראילוב והזחיחות שבה התבטא לאחריה בראיון הטלוויזיוני עוררו ביקורת רבה ברשתות החברתיות ברוסיה, עם השוואת היחס שקיבל ג'בריאלוב לעומת אנשים אחרים, שפחות מקרובים לצלחת. היה מי שערך הקבלה בינו לבין במאי התיאטרון המעוטר קיריל סרברניקוב, שנמצא במעצר ללא משפט ומואשם בהונאה שהעונש עליה הוא עד עשר שנים. "ג'בראילוב: יורה בתוך מלון, משאיר אבקה לבנה בחדר, ומקבל טפיחה על היד עם הגבלות תנועה מהרשויות; סרברניקוב: נהפך לבמאי מוערך בעולם, מעלה מחזה – ונעצר", נכתב בפוסט ויראלי ברשת.
"תקרית בית המלון של ג'בראילוב היא סימן למגמה רחבה יותר: הניתוק של האליטה הרוסית מהחברה וחוסר האמון בה בקרב הציבור – שניהם קריטיים לרוסיה", הסביר הפרשן הפוליטי קונסטנטין פון אגרט בעיתון הגרמני "דויטשה וולה".
בשנים האחרונות נחשף הציבור הרוסי למנה גדושה של פרשיות ששיקפו את הניתוק של האליטה מהציבור, אבל ייתכן שאת שיא הניתוק שיקף הקיץ דווקא ראש הממשלה, דמיטרי מדוודב, שדחק בקבוצה של פנסיונרים עניים "להחזיק מעמד", והסביר להם שאי אפשר להתאים את הפנסיה שלהם לאינפלציה מאחר ש"פשוט אין כסף בקופה".
מי שתוהה לאן נעלם הכסף יכול למצוא הרבה מאוד ממנו מחוץ לרוסיה: כמות ההון שאוליגרכים הבריחו למקלטי מס ברחבי העולם שווה להון של כל משקי הבית ברוסיה, לפי מחקר שפרסם באוגוסט מכון המחקר האמריקאי NBER (הלשכה הלאומית למחקר כלכלי – National Bureau of Economic Research). את המחקר ערכו שלושה חוקרים, ובהם הכלכלן הנודע תומא פיקטי, שנחשב המומחה הגדול בעולם לחקר אי השוויון ואחד הכלכלנים המשפיעים בדורנו בעקבות ספרו "קפיטל במאה ה־21", שמתאר את התפתחות משבר אי השוויון במערב ב־100 השנים האחרונות.
Evgeny Feldman/אי־פי
המחקר, ששמו "מסובייטים לאוליגרכים: אי שוויון ונכסים ברוסיה, 1905־2016", מציג שלל נתונים שממחישים את המעבר של רוסיה ממדינה עם פערי הכנסות קטנים בשנים הראשונות שאחרי נפילת ברית המועצות, לאחת המדינות הכי לא שוויוניות בעולם, שבה העשירון העליון השתלט על רוב ההון באמצעות הפרטה מסיבית.
רוסיה אמנם נהנתה מצמיחה מרשימה בשנים שחלפו מאז קריסת ברית המועצות והמעבר לכלכלת שוק חופשי, אך הנתונים מראים שרק מעטים – ועשירים – נהנו ממנה. 50% בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר, קרי עניי רוסיה, סבלו מהתכווצות בהונם וירידה שנתית ריאלית בשכר של 0.8% בממוצע בשנים 1989־2016. ההתכווצות הזאת עומדת בניגוד חד למצבם בשנות הקומוניזם – בשנים 1956־1989 נהנו עניי רוסיה מצמיחה שנתית ממוצעת של 3.2% בשכרם.
מצבו של מעמד הביניים הרוסי אינו טוב בהרבה. לפי ממצאי המחקר, העשירונים 6־9 רשמו צמיחה מתונה בהונם – 0.5% בשנה ב־1989־2016, לעומת 2.3% ב־1956־1989.
העשירון העליון, לעומת זאת, גרף את מרבית הצמיחה: לאחר קריסת ברית המועצות נהנו עשירי רוסיה מצמיחה של 3.8% בממוצע בשנה בהכנסותיהם, ובסך הכול הגדילו את הונם ב־171% בשנים 1989־2016. זאת לעומת גידול שנתי ממוצע של 2.3% בשנים 1956־1989. השינוי בולט עוד יותר ככל שעולים ברף ההכנסות: המאיון העליון, קרי שכבת האוליגרכים, זכה לגידול שנתי בהכנסה של 6.4% אחרי קריסת ברית המועצות, והאלפיון העליון זכה לגידול של 9.5% מדי שנה. בהקשר זה כדאי להזכיר שיש לא מעט מומחים שטוענים כי האדם העשיר ביותר ברוסיה הוא ולדימיר פוטין, עם שווי נכסים שנאמד ב־70 מיליארד דולר.
גם בהשוואה עולמית מתחדד אי השוויון ברוסיה. המאיון העליון ברוסיה מחזיק כיום בכמעט 45% מסך ההון במדינה. זהו שיעור גבוה יותר אפילו מארצות הברית, המדינה הכי לא שוויונית במערב, שבה שיעור ההון שמחזיק המאיון העליון נמצא בגידול מתמיד והוא כעת קצת פחות מ־40%. שיעור ההון של המאיון העליון ברוסיה כפול מאשר בצרפת (22%), הנחשבת למדינה עם פערי הכנסות קטנים יחסית, וגדול גם ביחס לסין (30%) – מעצמה קומוניסטית נוספת שהצמיחה מאות מיליארדרים בעקבות מעברה לכלכלת שוק חופשי.
אלכסיי נבלני. פניו הושחתוEvgeny Feldman/אי־פי
עד כה, נראה שהציבור הרוסי מוכן לחיות עם הפערים האדירים האלה – שיעורי התמיכה בפוטין וממשלו ממשיכים לשמור על רמה גבוהה של יותר מ־80%. עם זאת, אלה נמצאים בירידה, ואזרחי רוסיה מביעים חוסר שביעות רצון גובר מהדרך שבה מנהל פוטין את המדינה בהיבטים שונים. שני ההיבטים שצריכים להדאיג את ממשל פוטין במיוחד הם המצב הכלכלי והשחיתות: לפי סקר של מכון Pew שפורסם ביוני, שיעור שביעות הרצון של הציבור הרוסי מהכלכלה נפל בתוך שנתיים מ־70% ל־55%, ומהטיפול בשחיתות מ־62% ל־49%.
החוקרים מציינים כי "הקריסה הדרמטית של הקומוניזם הסובייטי והאידיאולוגיה השוויונית" סללה את הדרך לנכונות של הרוסים לחיות עם אי שוויון גבוה ועם הון שמרוכז בידי מעטים. "למעשה, הציבור הרוסי מוכן לקבל אי שוויון קיצוני, כל עוד מיליארדרים ואוליגרכים נתפשים כנאמנים למדינה ולאינטרסים שלה", כותבים המחברים, ומסכמים את מחקרם בסימן שאלה גדול המרחף מעל עתידה של רוסיה. "צריך לחכות ולראות אם שיווי המשקל השברירי הזה יישמר בשנים הקרובות". כל עוד השלטונות הרוסיים ימשיכו להגן על מקורבים כמו ג'בראילוב וישליכו לכלא מפגינים ברחובות או במאי תיאטרון, ספק אם פוטין יצליח לאורך זמן לשמור על שיווי המשקל השברירי הזה.
רויטרסאף שהיה מסומם כהוגן, המיליונר אוּמר ג'בראילוב זוכר היטב את אירועי הלילה של 30 באוגוסט. אתרי חדשות ברוסיה דווחו שג'בראילוב, איש עסקים ובעברו חבר הסנאט הרוסי, נעצר על ידי המשטרה אחרי שהתפרע בסוויטה שלו במלון ארבע העונות במוסקבה. "התפרע" היא כנראה מילה עדינה לתאר את מה שהתרחש שם. כשהוא תחת השפעה של יותר מסם אחד, ג'בראילוב ריסס את קירות החדר בכדורים שירה מנשקו האישי. בראיון שהעניק לטלוויזיה הביע חרטה על המעשה, אבל הסביר שלא היתה לו ברירה בשל השירות הפגום, לדבריו, שקיבל מאנשי המלון. "זאת לא דרך להתייחס לאורח במלון חמישה כוכבים, אלא במלון של שלושה רובל", אמר.
ההתנהגות של ג'בראילוב לא עברה בלי סנקציות: מפלגתו השעתה אותו עד להודעה חדשה, משרד הפנים הרוסי החרים את אקדחו, והוא מואשם בסעיף של "בריונות בזדון" שהעונש עליו הוא עד חמש שנות מאסר. אבל ג'בראילוב, שמקורב לקרמלין ובעבר ייצג בפרלמנט הרוסי את האינטרסים של שליט צ'צ'ניה, רמזן קדירוב, לא יימק בכלא הרוסי. הוא שוחרר כעבור זמן קצר, קיבל פטור ממעצר בית, ובאופן כללי זכה ליחס של חמישה כוכבים מהרשויות, בוודאי בהשוואה למעצרם – או חיסולם – של עיתונאים, מתנגדי משטר, אקטיביסטים, ובערך כל מי שהעז לקרוא תיגר על ברית ההון־שלטון בין הקרמלין לאוליגרכים.
המקרה של ג'בראילוב מדגים את הסיבות למיאוס ההולך וגובר של הציבור הרוסי מהתנהלותה המושחתת של האליטה הרוסית – ממסדרונות הקרמלין המפוארים לחלונות הגבוהים של הרובע הפיננסי במוסקבה. האם המיאוס הזה יצית גם את הזעם ברחובות?
בחצי השנה האחרונה הובילה האופוזיציה הרוסית כמה הפגנות המוניות נגד פוטין – הגדולות מאז קמפיין הבחירות ב־2012. בגל ההפגנות האחרון, שנערך ביוני, נעצרו כמעט אלף איש במוסקבה וסנט פטרסבורג, ובראשם מי שיזם את ההפגנות ונחשב מנהיג האופוזיציה, אלכסיי נבלניי. חודשיים קודם הוא הותקף על ידי אלמוני בחומר חיטוי שהפך את פניו לירוקים לכמה שבועות. נבלניי, שמתכוון לרוץ לנשיאות בבחירות הבאות, לא היה הראשון באופוזיציה הרוסית שהותקף, ויש הרואים בכך איתות אזהרה מצד הקרמלין.
אומר ג'בראילוב. יריות במלון ופטור ממעצר ביתKAZBEK VAKHAYEV / ASSOCIATED PREההשתוללות של ג'בראילוב והזחיחות שבה התבטא לאחריה בראיון הטלוויזיוני עוררו ביקורת רבה ברשתות החברתיות ברוסיה, עם השוואת היחס שקיבל ג'בריאלוב לעומת אנשים אחרים, שפחות מקרובים לצלחת. היה מי שערך הקבלה בינו לבין במאי התיאטרון המעוטר קיריל סרברניקוב, שנמצא במעצר ללא משפט ומואשם בהונאה שהעונש עליה הוא עד עשר שנים. "ג'בראילוב: יורה בתוך מלון, משאיר אבקה לבנה בחדר, ומקבל טפיחה על היד עם הגבלות תנועה מהרשויות; סרברניקוב: נהפך לבמאי מוערך בעולם, מעלה מחזה – ונעצר", נכתב בפוסט ויראלי ברשת.
"תקרית בית המלון של ג'בראילוב היא סימן למגמה רחבה יותר: הניתוק של האליטה הרוסית מהחברה וחוסר האמון בה בקרב הציבור – שניהם קריטיים לרוסיה", הסביר הפרשן הפוליטי קונסטנטין פון אגרט בעיתון הגרמני "דויטשה וולה".
בשנים האחרונות נחשף הציבור הרוסי למנה גדושה של פרשיות ששיקפו את הניתוק של האליטה מהציבור, אבל ייתכן שאת שיא הניתוק שיקף הקיץ דווקא ראש הממשלה, דמיטרי מדוודב, שדחק בקבוצה של פנסיונרים עניים "להחזיק מעמד", והסביר להם שאי אפשר להתאים את הפנסיה שלהם לאינפלציה מאחר ש"פשוט אין כסף בקופה".
מי שתוהה לאן נעלם הכסף יכול למצוא הרבה מאוד ממנו מחוץ לרוסיה: כמות ההון שאוליגרכים הבריחו למקלטי מס ברחבי העולם שווה להון של כל משקי הבית ברוסיה, לפי מחקר שפרסם באוגוסט מכון המחקר האמריקאי NBER (הלשכה הלאומית למחקר כלכלי – National Bureau of Economic Research). את המחקר ערכו שלושה חוקרים, ובהם הכלכלן הנודע תומא פיקטי, שנחשב המומחה הגדול בעולם לחקר אי השוויון ואחד הכלכלנים המשפיעים בדורנו בעקבות ספרו "קפיטל במאה ה־21", שמתאר את התפתחות משבר אי השוויון במערב ב־100 השנים האחרונות.
Evgeny Feldman/אי־פיהמחקר, ששמו "מסובייטים לאוליגרכים: אי שוויון ונכסים ברוסיה, 1905־2016", מציג שלל נתונים שממחישים את המעבר של רוסיה ממדינה עם פערי הכנסות קטנים בשנים הראשונות שאחרי נפילת ברית המועצות, לאחת המדינות הכי לא שוויוניות בעולם, שבה העשירון העליון השתלט על רוב ההון באמצעות הפרטה מסיבית.
רוסיה אמנם נהנתה מצמיחה מרשימה בשנים שחלפו מאז קריסת ברית המועצות והמעבר לכלכלת שוק חופשי, אך הנתונים מראים שרק מעטים – ועשירים – נהנו ממנה. 50% בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר, קרי עניי רוסיה, סבלו מהתכווצות בהונם וירידה שנתית ריאלית בשכר של 0.8% בממוצע בשנים 1989־2016. ההתכווצות הזאת עומדת בניגוד חד למצבם בשנות הקומוניזם – בשנים 1956־1989 נהנו עניי רוסיה מצמיחה שנתית ממוצעת של 3.2% בשכרם.
מצבו של מעמד הביניים הרוסי אינו טוב בהרבה. לפי ממצאי המחקר, העשירונים 6־9 רשמו צמיחה מתונה בהונם – 0.5% בשנה ב־1989־2016, לעומת 2.3% ב־1956־1989.
העשירון העליון, לעומת זאת, גרף את מרבית הצמיחה: לאחר קריסת ברית המועצות נהנו עשירי רוסיה מצמיחה של 3.8% בממוצע בשנה בהכנסותיהם, ובסך הכול הגדילו את הונם ב־171% בשנים 1989־2016. זאת לעומת גידול שנתי ממוצע של 2.3% בשנים 1956־1989. השינוי בולט עוד יותר ככל שעולים ברף ההכנסות: המאיון העליון, קרי שכבת האוליגרכים, זכה לגידול שנתי בהכנסה של 6.4% אחרי קריסת ברית המועצות, והאלפיון העליון זכה לגידול של 9.5% מדי שנה. בהקשר זה כדאי להזכיר שיש לא מעט מומחים שטוענים כי האדם העשיר ביותר ברוסיה הוא ולדימיר פוטין, עם שווי נכסים שנאמד ב־70 מיליארד דולר.
גם בהשוואה עולמית מתחדד אי השוויון ברוסיה. המאיון העליון ברוסיה מחזיק כיום בכמעט 45% מסך ההון במדינה. זהו שיעור גבוה יותר אפילו מארצות הברית, המדינה הכי לא שוויונית במערב, שבה שיעור ההון שמחזיק המאיון העליון נמצא בגידול מתמיד והוא כעת קצת פחות מ־40%. שיעור ההון של המאיון העליון ברוסיה כפול מאשר בצרפת (22%), הנחשבת למדינה עם פערי הכנסות קטנים יחסית, וגדול גם ביחס לסין (30%) – מעצמה קומוניסטית נוספת שהצמיחה מאות מיליארדרים בעקבות מעברה לכלכלת שוק חופשי.
אלכסיי נבלני. פניו הושחתוEvgeny Feldman/אי־פיעד כה, נראה שהציבור הרוסי מוכן לחיות עם הפערים האדירים האלה – שיעורי התמיכה בפוטין וממשלו ממשיכים לשמור על רמה גבוהה של יותר מ־80%. עם זאת, אלה נמצאים בירידה, ואזרחי רוסיה מביעים חוסר שביעות רצון גובר מהדרך שבה מנהל פוטין את המדינה בהיבטים שונים. שני ההיבטים שצריכים להדאיג את ממשל פוטין במיוחד הם המצב הכלכלי והשחיתות: לפי סקר של מכון Pew שפורסם ביוני, שיעור שביעות הרצון של הציבור הרוסי מהכלכלה נפל בתוך שנתיים מ־70% ל־55%, ומהטיפול בשחיתות מ־62% ל־49%.
החוקרים מציינים כי "הקריסה הדרמטית של הקומוניזם הסובייטי והאידיאולוגיה השוויונית" סללה את הדרך לנכונות של הרוסים לחיות עם אי שוויון גבוה ועם הון שמרוכז בידי מעטים. "למעשה, הציבור הרוסי מוכן לקבל אי שוויון קיצוני, כל עוד מיליארדרים ואוליגרכים נתפשים כנאמנים למדינה ולאינטרסים שלה", כותבים המחברים, ומסכמים את מחקרם בסימן שאלה גדול המרחף מעל עתידה של רוסיה. "צריך לחכות ולראות אם שיווי המשקל השברירי הזה יישמר בשנים הקרובות". כל עוד השלטונות הרוסיים ימשיכו להגן על מקורבים כמו ג'בראילוב וישליכו לכלא מפגינים ברחובות או במאי תיאטרון, ספק אם פוטין יצליח לאורך זמן לשמור על שיווי המשקל השברירי הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה