נסיקתו וקריסתו של שולץ שולץ. בלי מסר ברור [צילום: מתיאס שריידר, AP] גרמניה פונה ימינה איתמר לוין אקונומיסט מציע לשים לב להישג הצפוי של מפלגת "אלטנרטיבה לגרמניה" הימנית-קיצונית, ואומר שאירועים עתידיים עלולים לחזק אותה עוד יותר לרשימה המלאה הישנוניות של מרקל איתמר לוין הקנצלרית ניהלה במכוון מסע בחירות שקט ומשעמם – וזה יספיק לה כדי לזכות בקדנציה רביעית ברציפות. נכון שהימין מתחזק, אבל צפויה לה קואליציה עם רוב של למעלה מ-70% לרשימה המלאה אמאל'ה, אדם טוב והזועמים איתמר לוין מילון מקוצר של מונחים פוליטיים מרכזיים בגרמניה: מדוע היא מכונה "ארץ הרכב", כיצד מתייחסים הגרמנים לאנגלה מרקל, מי עומד בראש "אלו שמבינים את פוטין" לרשימה המלאה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית פנטזה על חזרה לשלטון כאשר העמידה בראשה את מרטין שולץ, אך כעת היא בדרך הבטוחה לתבוסה נוספת. פייננשל טיימס מסביר מדוע מקור: גיא חזן, פייננשל טיימס (16/09/2017) ▪ ▪ ▪ נסיקתו וקריסתו בסקרים של מרטין שולץ, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, היא אחת התעלומות הגדולות ביותר של הפוליטיקה הגרמנית – כותב פייננשל טיימס. כאשר נבחר שולץ, לשעבר נשיא הפרלמנט האירופי, בינואר השנה לעמוד בראש המפלגה, שטף אותה גל של אופוריה. חבריה חשו שסוף-סוף בחרו מנהיג שיכול להחזיר אותם לשלטון אחרי 12 שנותיהם של אנגלה מרקל והנוצרים-דמוקרטים. לפני בחירתו של שולץ השתרכה המפלגה הרחק מאחור עם 20% בסקרים; אחריה היא זינקה ל-30% וכמה סקרים אפילו טענו שהיא עוברת את הנוצרים-דמוקרטים. אבל הבועה התפקעה והמפלגה חזרה למקום בו הייתה. מומחים טוענים שאין זו אשמתו של שולץ, מציין העיתון. בעיותיה של המפלגה הרבה יותר עמוקות, ונובעות בין היתר מכך שמרקל הכניסה את מפלגתה-שלה עמוק לתוך השטח הסוציאל-דמוקרטי, עד כדי כך שלפעמים קשה להבדיל בין השתיים. אומר קאי ארצהיימר, מומחה לפוליטיקה מאוניברסיטת מיינץ: "מה הטעם לבחור בסוציאל-דמוקרטים כאשר יש לך את הנוצרים-דמוקרטים של מרקל? כל הדרישות של השמאל – שכר מינימום, נישואים חד-מיניים, צמצום הנשק הגרעיני – מולאו בידי ממשלת מרקל". הקריסה של שולץ היא חלק מסיפור רחב יותר. המעמד העובד, שהיה שנים רבות בסיסו של השמאל הפוליטי, הולך ומצטמק ומפלגות השמאל מפסידות בבחירות ברחבי אירופה. אוּוֶה יוּן מאוניברסיטת טרייר מסביר, שהצלחת הסוציאל-דמוקרטיה בעבר נבעה מהבטחתו למוביליות חברתית, אך קשה לקיים אותה בעידן בו המבנה החברתי נעשה קשיח יותר. גם הבטחותיו של השמאל להרחיב את הזכויות הסוציאליות נראות פחות אמינות, כאשר הגלובליזציה מעמיקה את התחרות ומחייבת את הממשלות לקצץ בתקציבי הרווחה. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית סובלת גם מהתרחקות של מצביעים שאינם מסכימים עם דעותיה בנושא הלהט"ב והפליטים. עובדי צווארון כחול שמרנים עורקים בהמוניהם למפלגת הימין הפופוליסטית "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), בדיוק כשם שמקביליהם בצרפת תמכו במארין לה-פן ובחזית הלאומית. שולץ עצמו שגה בכך שהדגיש מסע הבחירות שלו את הקריאה ל"צדק חברתי", אומר פייננשל טיימס. זה לא עבד, משום ש-90%-80% מתושבי גרמניה אומרים שמצבם טוב. לשולץ גם לא היה מסר ברור אחד שסביבו תוכל המפלגה להתלכד – בניגוד לקנצלרים וילי ברנדט וגרהרד שרודר שהצליחה המפלגה להעמיד בעבר. "לסוציאל-דמוקרטים הייתה הזדמנות לבדל את עצמה כמפלגת העתיד, והיא החמיצה אותה" – קובע פרנק שטראוס, מנהל סוכנות הפרסום באטר שעבדה עם המפלגה ב-30 מסעות בחירות

שולץ. בלי מסר ברור [צילום: מתיאס שריידר, AP]




המפלגה הסוציאל-דמוקרטית פנטזה על חזרה לשלטון כאשר העמידה בראשה את מרטין שולץ, אך כעת היא בדרך הבטוחה לתבוסה נוספת. פייננשל טיימס מסביר מדוע

▪ ▪ ▪
נסיקתו וקריסתו בסקרים של מרטין שולץ, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, היא אחת התעלומות הגדולות ביותר של הפוליטיקה הגרמנית – כותב פייננשל טיימס.

כאשר נבחר שולץ, לשעבר נשיא הפרלמנט האירופי, בינואר השנה לעמוד בראש המפלגה, שטף אותה גל של אופוריה. חבריה חשו שסוף-סוף בחרו מנהיג שיכול להחזיר אותם לשלטון אחרי 12 שנותיהם של אנגלה מרקל והנוצרים-דמוקרטים. לפני בחירתו של שולץ השתרכה המפלגה הרחק מאחור עם 20% בסקרים; אחריה היא זינקה ל-30% וכמה סקרים אפילו טענו שהיא עוברת את הנוצרים-דמוקרטים. אבל הבועה התפקעה והמפלגה חזרה למקום בו הייתה.

מומחים טוענים שאין זו אשמתו של שולץ, מציין העיתון. בעיותיה של המפלגה הרבה יותר עמוקות, ונובעות בין היתר מכך שמרקל הכניסה את מפלגתה-שלה עמוק לתוך השטח הסוציאל-דמוקרטי, עד כדי כך שלפעמים קשה להבדיל בין השתיים. אומר קאי ארצהיימר, מומחה לפוליטיקה מאוניברסיטת מיינץ: "מה הטעם לבחור בסוציאל-דמוקרטים כאשר יש לך את הנוצרים-דמוקרטים של מרקל? כל הדרישות של השמאל – שכר מינימום, נישואים חד-מיניים, צמצום הנשק הגרעיני – מולאו בידי ממשלת מרקל".

הקריסה של שולץ היא חלק מסיפור רחב יותר. המעמד העובד, שהיה שנים רבות בסיסו של השמאל הפוליטי, הולך ומצטמק ומפלגות השמאל מפסידות בבחירות ברחבי אירופה. אוּוֶה יוּן מאוניברסיטת טרייר מסביר, שהצלחת הסוציאל-דמוקרטיה בעבר נבעה מהבטחתו למוביליות חברתית, אך קשה לקיים אותה בעידן בו המבנה החברתי נעשה קשיח יותר. גם הבטחותיו של השמאל להרחיב את הזכויות הסוציאליות נראות פחות אמינות, כאשר הגלובליזציה מעמיקה את התחרות ומחייבת את הממשלות לקצץ בתקציבי הרווחה.

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית סובלת גם מהתרחקות של מצביעים שאינם מסכימים עם דעותיה בנושא הלהט"ב והפליטים. עובדי צווארון כחול שמרנים עורקים בהמוניהם למפלגת הימין הפופוליסטית "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), בדיוק כשם שמקביליהם בצרפת תמכו במארין לה-פן ובחזית הלאומית.

שולץ עצמו שגה בכך שהדגיש מסע הבחירות שלו את הקריאה ל"צדק חברתי", אומר פייננשל טיימס. זה לא עבד, משום ש-90%-80% מתושבי גרמניה אומרים שמצבם טוב. לשולץ גם לא היה מסר ברור אחד שסביבו תוכל המפלגה להתלכד – בניגוד לקנצלרים וילי ברנדט וגרהרד שרודר שהצליחה המפלגה להעמיד בעבר. "לסוציאל-דמוקרטים הייתה הזדמנות לבדל את עצמה כמפלגת העתיד, והיא החמיצה אותה" – קובע פרנק שטראוס, מנהל סוכנות הפרסום באטר שעבדה עם המפלגה ב-30 מסעות בחירות